היום, אנחנו לא מצליחים לזכור
איפה היינו
זמן שהתאחר
עכשיו חזר לקחת אותנו בחזרה
את מעשנת והרוח מעיפה את השערות שלך
לא יכול לראות אותך
בוכה או צוחקת
משהו מאיתנו מת
גם אלף חלומות לא יבנו את זה מחדש
רצינו לקחת הכל
את למדת אני עבדתי שעות
בסוף היה מי, שהיה לו יותר
עכשיו יש לו הכל
ואנחנו נשארנו עם חלום שכתוב יפה
אני מביט במראות
בוחן את השלטים
עוד פנייה אחת
אחר כך ישר
בסוף נגיע
כולם כך אומרים
אני זוכר שהיינו רומנטיים
חשבנו שהספרים יש בהם מן האמת
אז האמנו בהם
האמנו גם לאנשים שחייכו יפה
את אמרת לי פעם
גם אם לא יישאר לנו דבר
יישאר לנו, אנחנו
אבל שאין שום דבר
יכולים רק להתנחם בנו
היום אנחנו לא מצליחים לזכור
את המסלול
מן המציאות אל החלומות ובחזרה
עבדתי שעות, הבגדים נקרעו
הידיים הפכו נוקשות
חלומות גדולים
בית, מכונית, נסיעה לחו"ל בקיץ
ארוחה טובה על ההר
ואת אמרת
תן לחלומות ללכת
ואני לא ידעתי מי יוביל את מי
מביטים באנשים, כמונו
הם רצו יותר, עכשיו יש להם הכל
ואנחנו מחפשים מקום לעצור
את חזרת כל ערב
לא הצלחת לזהות את הפנים שבמראה
תלינו תמונות על הקיר
להשאיר לעצמנו זכר
והמרחב, נסגר
מביט בך
לא יודע אם את
צוחקת או בוכה
תביטי על הבתים, אנשים שידעו לתת למציאות
לנצח אותם
ואנחנו רצינו לצאת מתוכנו
גדולים מכל מה שהיינו
ועכשיו מחפשים מקום לעצור
את מביטה בי
משהו מת, משהו אחר עדיין לא נולד
לא זוכרים את הקו ממנו התחלנו
הייתי חוזר הביתה
מביט בך
ומנסה לדמיין אך זה יראה בעוד שנים
בסוף הפסדתי
מי שהיה לו יותר, לקח את הכל
ואנחנו רק מחפשים
מקום לעצור