|
חיפשתי אותך
במשעולים אשר הותוו בחול הרך.
אקליפטוסים סוככו עלי
וענפיהם הדקים רשרשו ברוח.
שאלתי אותם אודותייך
והם שלחו אותי לספר השירים שלך -
אמרו לי כי
שם מתגולל סיפור חייך.
חיפשתי אותך בין הר לגיא,
בין אבני החומה
ובין השמשות אשר נוצצות באור בין הערביים.
חיפשתי אותך בין השורות
וכבר יגעתי.
ירדתי אז לחופה של הכינרת
וראיתי הרבה אנשים ממררים בבכי.
צפיתי בקרניה החמות האחרונות של השמש
קופחות על הראשים המורכנים
ואז ידעתי
כי הלכת מעימם וכי הלכת מעימנו לבלי שוב. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.