פיצוצית חמש-עשרה / פרולוג |
הפנים שעוותו יכלו כבר לשבור יהלום.
הראש מטלטל קדימה ואחורה, הקול המתחלף כל כך, דברים יכלו
להשתנות
דברים עמדו להשתנות הרי הכל משתנה לבסוף
עוד היית יכול להתאהב בה מחדש, עד יכולתם לדבר עד האור האחרון
עוד היה מקום לנשיקות וניקורים עוד יכלה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|