מירוץ החימוש בשיאו.

מירוץ החימוש בשיאו.

אני. חייל. חייל! שמעתם על זה? חייל! מה עם כל השחמטאים,
והמדענים? ארנבות בשדה הפטריות.

חייל. ומשם בא כל הכאב, הסבל, השטיון, והבירה, הו! הבירה! הו!
כמו ארנבות בשדה הפטריות.

לא ביקשתי שכולם יחפצו בלבי, בבשרי, בארנבת. והפוליטיקאים? כמו
ארנבות בשדה הפטריות.

דם. בשבילי. הם הביאו אותו עטוף בשמיכה. הסתכלתי, ועיניו, הו!
עיניו! כארנבות בשדה הפטריות, כארנבות!

אם היה לי פטיש, ומסמר, ותרמיל, ומקל, הייתי מטייל במעגל
הגדול, משוטט בשדה הפטריות.

חושך חיילים מוות חושך חושך די! די! אם רק הייתי ארנבת, אולי
הייתי יכול להסתכל לכולם בעיניים, אבל אין לי את הסגולה, אין
לי את מכונית השרד, אין לי את הכוס הכתומה, אין לי את העיניים,
מלאות באשכולות, המשייפות את ציפורני עד זוב דם.

חזרתי. אני. חייל. וחזרתי. הפעם - הפעם אני לא ארנבת.