נועם סולו / קרב |
חיוך של מנצחים,
פשט על פרצופו,
ארשת גיבורים,
(גיבורים ללא חת.)
עת הקרב שכך,
והציפור הנמיכה עוף,
ראיתי גם דמעה,
צונחת אדמתה.
צובעת צבע דם,
את חול הארגמן,
וזכר האתמול,
כבר לא ישוב לכאן
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|