שחר אור / מלאו ימיה |
אל בין שדרות ברושים.
בתרבותיות ובנימוס תהומי
תוטמן לאבדון עולם,
בין שאר פנטומי חיי.
מתאבל בודד
ידרוך בקפידה רמציה,
ויסיים בכיבוי צופי,
וידוא הריגתה.
יבשת עינים מאחורי
משקפי השמש והעיתון,
אניח עליה זר פרחי העונה.
עוד אהבה.
סתם עוד אהבה שמתה.
וביוצאי מבין שורותיהן,
אפילו מבט לא אשלח
אל זו הקבורה שם,
מעבר לגדר,
שנרצחה בזדון בשעתה,
טרם מלאה סאתה.
(פברואר 2001)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|