אליס נוגה / רגעים מתים |
אני רואה אותך שוב
יושב לידי מול שקיעה זהובה
שמיים לבשו אז שמלה אדומה
רוח קרירה חיפשה אהבה
בין גלים עצובים
ושקיעה בודדה
רק אני ואתה תחת שמיים
נזכרת ושוב אדומות העיניים
איך הלכת לי כך פתאום?
פשוט הלכת וניפצת חלום
חלום שהיה שלי אולי גם שלך
הוא מת עכשיו ואיתו גם אתה
עדיין נזכרת באותם רגעים
רגעים רק שלי ושלך
על חולות נוצצים זרועים אהבה
רגעים שמתו ואיתם גם אתה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|