דניאל הרוש / אפור |
נוגה כמו שלכת, עמוק כמו הסתיו
ולמרות שתמיד היה קרוב אל האור
הוא נשאר בשלו נאמן לאפור
וכשהשמש היתה את חלונו מלטפת
היה מסתנוור כשיכור
אך מיד הרגיש הוא כלבוש בתחפושת
וצלל הוא אל תוך האפור
ואנשי הקיץ בהמוניהם הקיפוהו
כי בעיניהם הוא היה כה אחר
אך גם שאת צבעם לבש הוא
נשאר בבדידותו זוהר
כי במסע פנימה היה ארוך ומייגע
אך לעולם לא הביט לאחור
וכשהגיע לליבו חייך הוא ברוגע
ליבו היה צבוע אפור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|