בלילות הוא יאחזני
נבוב ומלא תולעים
בלילות הוא יעטפני
שחור משחור מקיף ואפור
בלילות זה הפחד, זה הרגש, זו המועקה
לצלילים מינורים של יאוש
לשקט חודר של כעס
לשריפת החתכים וקולו הלא נשמע
של טפטוף הדם


ועת שחר בין השמיכות
לזמר הציפורים לחמה העולה
בבקרים הוא יעזבני
בבקרים הוא ישאירני
מוטלת שבורה ומדממת-
בבקרים הוא יותירני
צלקות חתכים ודם

אל מול יופיו האגדי של העולם




"לימים זה נשכח כאיננו
אבל כשהערב אורב
אומר לך כך ביננו
פחות אבל עוד כואב"
- פחות אבל כואב/ יהודה פוליקר