בוקר צ'כי בעיר הישנה... אני פוסע לבדי בסימטאות הצרות של העיר
העתיקה. שירים בעברית מתנגנים בדיסקמן, מחזירים אותי הביתה.
הקסם הזר של פראג כובש אותי, מהארמונות ועד אבני המדרכה...
נעצר ליד בית הכנסת הישן וצופה לעבר הצריח... מדמיין רב זקן
וגולם. נזכר בעברי.
דוד, איש קטן ומזוקן לבוש שחורים, ניגש כשמתנגן בדיסקמן "רכבת
העמק" של אביב. "סליחה, כבר הנחת תפילין היום?", שואל אותי
עסקן עםן זקן. אמרתי לו "לא, ומה איתך - כבר קראת הנסיך
הקטן?". ככה בערך גם הלכה השיחה בינינו.
בהסכם של כבוד ורצון טוב לחצנו ידיים. "זה רק יעשה לך טוב",
אמרתי. "גם אני חושב כך", ענה לי החב"דניק.
הנחתי תפילין. אם דוד מילא את חלקו בהסכם אינני יודע, אולם אני
מרגיש כי אני את חלקי עשיתי...