אליס נוגה / אחרי האופק |
למה הימים עוברים
והכל נשאר אותו הדבר?
אתה עדיין כלוא במעמקי לבי
מחכה לצאת לחופשי
כל דבר מזכיר לי אותך
אפילו כשאתה כבר לא איתי
עיניך משתקפות
בניצוצות השמש המסנוורת
פניך מרצדות
אל מול עיני בלי הרף
כל מילה שאני שומעת
אתה אמרת לי מזמן
מזכירה לי אותך...
ואני רוצה לשכוח
לשכוח מכל מה שהיה
למה אתה עושה לי את זה?
כבר שחררתי אותך לחופשי
המנעול פרוץ אתה יכול ללכת
עכשיו אתה חופשי...
אתה מאושר?
חסר לך שלא
נהיה לי רע בגלל האושר שלך
עשיתי הכל רק בשבילך
הייתי חוצה עולמות
אבל אתה...
אתה בחרת בדרך אחרת
אז לך עכשיו
תשאיר אותי לבד
ייקח לזה זמן
אבל בסוף אני אמשיך...
אחצה עולמות לבדי
בשביל מישהו
שנמצא אחרי האופק
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|