בדף החלק אין זכר לרגש.
שורה מתמלאת במילים הריקות.
הכל מהכל וכלום באמת.
הקיים נעלם, הנשאר מתאדה,
נשארנו לבד, אני את והדף.
ומילים ריקות ממלאות את ליבך.
שפתיים תרות בחשיכה אחר יופייך
וריחך בחלל מתמלא בריחות של הסתיו
ההולך וקרב.
והדף שהיה, הוא נשאר
נשאר ומסרב.
ובכייך לשמיים כוון
אך מי שיקשיב עזב והשאיר
שאריות כבוד עצמי רעוע
על רצפת חדר העריכה
של המילים הריקות.
והדף ריק עודנו
כליבך שתעה בחשיכה
אחר כבוד מתמהמה
אחר השתיקה.
אחר ריגוש.
את ליבך רדף הריק
מסרב להיעלם ולהניח את כאבייך
מאחור.

מוקדש לקמי - החברה הכי טובה ואחות נפש בתקווה שתמצאי משהו או
מישהו שיעזור לך למלא את הריק הזה