לא מצליחה לישון
היא נאבקת בנשימות ניקוטין
עם שדים שכבר לא מתחבאים בארון


והוא רחוק עכשיו
אולי חולם עליה אולי על נסיכות בארמון
כאלה שאפשר להציל כאלה שקטות ויפות
כאלה שלא צריך לנגב להן את הדמעות
בכל לילה מחדש


היא מדליקה את האור מיואשת
כי החושך חונק והעיניים רק רוצות לנוח
על דמותה במראה להתעכב ולמצוא
מה לא בסדר ומה עוד צריך לשנות


והוא לא ישים לב גם כשיחזור
שחיוכה קצת עקום שהעיניים עייפות
מלחישת שמו שוב ושוב כל הלילה
הוא ינשק ויגיד כמה טוב לראות אותך שמחה


וכשחום גופו עוטף אותה נשימותיה קופאות
היא כבר לא כאן מחשבותיה נודדות רחוק
דרך בכי וצחוק וכאב מתוק
כבר אין לה ציפיות
הוא לא הראשון שחודר עיוור
לתוך לב שמפחד לפעום יותר


והוא ינעל נעליו כשהשמש תשקע
וילך בלי אפילו להביט לאחור
על דמותה החיוורת
שרוצה רק לצעוק לו תחזור
שרוצה רק שילחש לה
זה בסדר ילדה גם זה יעבור