בחולון היה זה הרחוב בניצב לבית
בצורה בה נשקף מחלון השירותים,
בים המלח הכביש הריק המוביל למלונות
במוצב יש את הואדי העמוק מדרום,
הירוק והערפילי תמידית שאני מכנה "הואדי הסקוטי"
ביני לבין עצמי
בקיבוץ מעלה ההר הלבנוני
בתצפית מהדרך ביך החניה לבית של ההורים

בכל מקום משאיר דרך לעין
לראות חופש

לא כדי לברוח
לא "ליתר ביטחון"
לא כדי לשגות בהזיה בעת בהייה
רק לזכור שיש עולם, ושכאן אני
כמו דלת או חלון
מציץ החוצה כדי לאשר שאני שייך לאנשים שבפנים.