קורנליה שבע / שיר על כלום |
ובעצם מציפה
מרחפת באויר
ובעצם נוגעת
הולכת, חוזרת
ואף פעם לא שם
או כאן
לבד, ובעצם איתי
איתך, ובעצם לבד
פורחת, ושוב מגיע הסתיו
בוכה, ואולי זה מאושר
שותקת, וכבר אמרתי יותר מדי
אבל בעיקר חושבת
מביטה, מהרהרת
שלום, להתראות
הכל בשאלות
רציתי לומר הרבה
אבל לא אמרתי כלום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|