בוקר של לילה לא שקט
מתעורר לבד
בגוף כואב
משינה טרופה
עדיין מחפש אותה תשובה
אולי בעצם היתה כאן
כל הלילה הזה

קרני שמש חודרים חלון מלוכלך
רק לרגע קט
גם הם עוד רגע יברחו אל תוך העננים
יעלמו
בחדר יותיר שבבי תקווה
בין קופסת הסיגריות לבקבוק הריק

דמעות צורבות זולגות חרש
לא דמעות של עצב
דמעות בוקר
אולי דמעות תקווה

אני יודע היטב
כי תקוות אתמולך נמוגו
כקרני שמש ביום סתיו
אבל תקווה חדשה
אחרת
צומחת כפרח במקומן

לא זוכר מאיפה באתי
לא יודע לאן אני הולך
לא יודע אם זה משנה בכלל
אבל למרות הכל
יש קצת אור
בבוקר הזה