עשן מיתמר בלילה של חושך ומציף את הריקנות.
קור חודר עצמות במשב חולף וענוות הצער מציפה את הלב.
עת ליל יתום תפציע חמה,
יכריז החזאי: "יכחיל הרקיע"
אך קר עוד הלילה,
ונבצר עוד ליבך.
פנייך עמומים בלילות לבנים
בחלותות הרף, בחושך,
אולם תקווה בי כי בשחר אחד רחוק
תפציע גם אתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.