בעיר הלבנה ,הלילה החיוור הזה נראה כמו מכונה משוכללת
טיפוסים של הרגלים תמיד  יושבים על אותם הכסאות עם אותם התפריטים
הם לא רוצים  לשמוע , מתקשים לקבל .
אפילו אם תצעק, גם אם תשתולל.
האנשים האפורים האלו  אוכלים רק מה שמגישים להם ישר לפה.
 
אוכלים בשביל לזכור,שותים בשביל לשכוח,
חושבים על מקומות אחרים.
עובדים בשביל לחיות חיים בשביל לסוע .
האנשים האפורים האלו ,רואים רק צבעים  .


בעיר של רפאים,הלילה הגשום הזה נופל כמו מסמרים על ארון
טיפוסים של הרגלים , תמיד מנהלים את אותם  שיחות חולין,עם אותם הנימוסים
לא מעוניינים לשמוע,הם לא יכולים לעכל
אפילו אם תצעק גם אם תקלל
האנשים האפורים יודעים  רק מה שמגישים להם ישר לפה.