י. נ. גריז / הקור במרפסת |
מביאני עכשיו לדמעות.
אני רוקע ברגליי
כדי להתחמם.
כל חיבורי החשמל
נותקו מן הזרם,
כל התנורים החמים חדלו
משכבר לפעול.
אני לא נותן לעצמי
די שהות כדי לחשוב
כמה מעט צריך
אדם כדי קיום:
לחם צר, מים לחץ,
מעט זמן פנוי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|