אלה גולדשטיין / גנים |
ומחייכת בדיוק כמוה
בצחוק מתגלגל כל הדרך אל ההדחקה
ובוכה כמו אמא, כי קשה לי להשלים
וככל שהשנים עוברות
אני הופכת יותר מאוכזבת
אני אכחיש ואשקר כל הדרך אל המוות
ואמות לבד, ממש כמו אמא
ובעוד זמן, ודאי אחרי שתלך
אקרוס כמוה, בין הקירות הלבנים
בגלל חלומות על עתיד אחר
בגלל שאין בי הכוחות להיות מישהי אחרת
ללכת בדרך אחרת
וכמו אמא שלי, אשקע בכאב גדול מלהכיל
אאבד את הכל,
ואחלוף מן העולם ללא זיכרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|