אלה גולדשטיין / אחרי המלחמה |
אני עולה על משכבי הלילה
ומייחלת לסוף.
ושוכחת אותה
ושוכחת אותך
האם אתה עודך, או שמא עברת?
בשערך החלק שהיה משיר על הכר
בעיניך הקרות שלא ידעו לומר לי חצי דבר
בעצבך הלא מבוסס
ושתיקתך האחרונה שודאי הקפיאה לבבות
(בודאי שאת שלי).
ועליי לשכוח
שמא את גופה היא כורכת עתה סביבך
וכל מכריך מהלכים גאים זקופי-גו כמנצחים עבורך
שמא מצאת את האחת שאינה יודעת
שרגשותיך זה מכבר אפסו כוחות
בקרב מכור מראש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|