והיא התחתנה, לבשה שמלת כלה,
הפיקו לה עוד ערב, שכולו בשבילה
עם פרחים ואורחים, שצורחים ובוכים בלי הפסקה...
למה את מחכה?

היא עצובה והיא בוכה,
כי היא קלטה ששכחה
דבר סתמי, רק פרט קטן,
את בחור שלה, את החתן.

ממשיך לכאוב...
אין אף אחד לאהוב
רוצים שלך יהיה רק טוב.
כל כך רחוק...
הם שוב אומרים לה לצחוק,
"את לא יפה, כשאת בוכה"
כל כך רצית להיות שמחה,
ממשיך לכאוב...
אין אף אחד לאהוב.

והיא עזבה, בנו לה שם דירה,
בעוד חלקה של שקט, הקדישו לה שורה,
עם פרחים ואורחים ונרות, הם בוכים בלי הפסקה...
למה את מחכה?

היא עצובה והיא בוכה,
כי היא קלטה ששכחה
דבר סתמי, רק פרט קטן,
שהבחור שלה, הוא השטן.

ממשיך לכאוב...
אין אף אחד לאהוב
רוצים שלך יהיה רק טוב.
כל כך רחוק...
הם שוב אומרים לה לצחוק,
"את לא יפה, כשאת בוכה"
כל כך רצית למות שמחה,
ממשיך לכאוב...
אין אף אחד לאהוב.

והיא התחתנה, לבשה שמלת כלה,
הפיקו לה עוד ערב, שכולו בשבילה
עם פרחים ואורחים, אנשים שבוכים בלי הפסקה...
עכשיו היא כבר לא מחכה.