|
אז הנה אנחנו לבד
אני אתה וכל מה שיש בינינו
הצד שלי מלא בתהיות,
בעיקר פחדים
הצד שלך קצת מבין,
קצת לא
אך יודע מה יהיה גורלו
אז באותה תקופה
כשהכל היה עוד טרי
חשבתי שאני מאושרת
אפילו עכשיו במבט
לאחור
עדיין לא מבינה
אולי בכלל לא זוכרת
אז אתה פותח בהסבר
צחנת השקר ממלאה את אפי
כואב לי לחשוב
איך ניטרלת את כל חושיי
אפילו בסוף לברוח -
לא יכולתי
שכן, שיתקת את רגליי
אני לא רוצה לסלוח
אז על השיכחה אאלץ לוותר
לא רוצה כבר לדעת
רק בלעדיך
להשאר. |
|
|
רצים בדרך לעשות
את זה, גונחים
בהנאה בזמן
שעושים את זה,
לא יכולים לחיות
בלי לעשות את זה
לפחות פעם ביום,
אמהות נחנקות
מהתפעלות נרגשת
בעת שפעוטותיהן
עושים את זה,
בונים חדרים
מיוחדים בשביל
לעשות את זה
בהם, שהקירות
בהם הכי יפים
בכל הבית.
אז למה כולם היו
רוצים שזה לא
יהיה קיים?
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.