אני קורא אותך
כמו ספר פתוח,
את גיבורה ראשית בעלילה שלי
שכל הזמן נבנית ונארגת
מרגשת, מפתיעה ומסתבכת.
את הרפתקה עלומה ומעורפלת,
את מסתורית ומהפנטת
רוקמת תחבולות ומפותלת,
את מתוחה ומחשמלת
את לא סיפור פשוט כזה.
אני מבין אותך
את מנסה הכל,
את מבקשת לרצות כך את כולם
מתעקשת לתכנן ולבצע,
את העיגול את מסוגלת לרבע.
את מסכימה לכל, לא מסרבת
את עדכנית ומאורגנת,
עורכת השוואות ומחושבת,
את רהוטה ומסוגננת
אני מכיר את הסיפור הזה.
אני רוצה אותך
במציאות שלי
אנושית, נינוחה ומפויסת,
לא דמיונית ופתלתלה
לא נועזת, סוערת ומנוכרת,
או איזו דמות דרמטית בנובלה.
נסי להיות קצת מתפשרת
משעשעת, מחוזרת וקלילה,
היי אמיתית ומאושרת
סיימי את הסיפור הזה. |