העובדה שהסתובבה עכשיו עם חבורה גדולה לא סייעה לביטחון העצמי
של מאיה. היא עדיין חשבה שהן לא ממש רוצות אותה בתור חברתן
ומזמינות אותה לצאת יחד איתן לבלות סתם כי הן מזמינות את
כולן.
היא ניסתה בכל הדרכים האפשריות להיות חלק מהחבורה, התעניינה
בדברים שעניינו אותן, התכתבה איתן באיי.סי.קיו ושוחחה איתן
שעות בטלפון אבל ללא הועיל. אף פעם לא הרגישה ממש שייכת
אליהן.
בסוף כיתה ט' התפרקה החבורה ממילא והתחלקה בין שני בתי הספר
התיכוניים שבסביבתן. מאיה התלבטה ארוכות באיזה מבתי הספר
לבחור.
היא נטתה לעבר ביה"ס הרחוק יותר ממקום מגוריה, שאליו הלכו שתי
חברות טובות שלה שלא היו בחבורת ענת (זאת שחזרה מחו"ל אחרי
שנתיים וזאת שהיתה איתה בכיתה בחטיבה). הוריה לעומת זאת השפיעו
עליה לבחור בביה"ס הקרוב למקום מגוריה, כדי להכיר חברה חדשה
ולפתוח דף חדש. הם המליצו לה לבחור במגמה הקשה ביותר בבית-הספר
שאליה מתקבלים רק אלה שרוצים ללמוד, מתוך תקווה שיהיו שם ילדים
כמוה ותמצא איתם שפה משותפת. היא שמעה בעצתם ובחרה במגמה הזאת.
להפתעתה חודשים אחדים לאחר פתיחת שנת הלימודים הסתבר לה שהגיעה
לכיתה של ילדים נהדרים שיצרו קשרים חברתיים טובים ולפתע הרגישה
כדג במים והיה לה נעים לצאת לבלות איתם. תוך זמן קצר עלה
הביטחון העצמי שלה ולקראת יום הולדתה ה-16 החליטה לערוך מסיבה
בביתה ולהזמין את כל בני כיתתה ורבים מידידיה ממקומות אחרים
בארץ. המסיבה היתה סיפור של הצלחה. כולם נהנו מאד ואחד מידידיה
הגרים בישוב אחר אף הזמין אותה לצאת לבלות איתו בנפרד והציע לה
להיות חברתו. בתוך זמן קצר הפכה מאיה מילדה בודדה ועצובה לנערה
חייכנית מוקפת חברים וחברות ועסוקה בפעילויות. |