והפעם הוא נגס נגיסה אחרונה,
ושוב גמע לגרונו לגימה משונה.
שישים שנה, כבר חלפו לו מאז,
את הדלת לסגור שוב שכח.
הוא ברייה משונה לכל הדעות,
ובכלל מי זוכר, מי אמר מה
אחרי הכל כבר עברו שישים שנה.
את חייו הוא השאיר עם חלון פתוח,
יש סימן בפניו שעדיין נפוח.
שם עברו ועתידו הפכו לעפר,
כבר שישים שנה הוא רק הווה וכל רגע נגמר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.