שוכבת על הדשא הלח...
מתבוננת בשמיים... אני יכולה לשכב ככה שעות ללא כל תנועה ורק
להתבונן בשמיים... לצייר לי צורות מהעננים... לשקוע בכוכבים
הרבים הנוצצים מתוך הערפל השחור...
הכוכבים האלו, נקודות האור בשחור, נועדו כדי להראות לנו
שכוכבים יש הרבה, ולא רק בשמיים...
גם מסביבכם, אם תתמקדו טוב טוב, תראו שיש את האנשים המיוחדים
האלה - הכוכבים...
הם לא נראים מיוחדים מאחרים ואי אפשר לזהות אותם ע"פ מראה
ראשוני בלבד...
אלו הם אותם האנשים שתמיד יהיו שם בשבילכם...
שיזהרו כשהכל נראה לכם שחור, שיחזיקו לכם את היד כשאתם מפחדים
בחושך, שיובילו אותכם בדרך הנכונה, שיוציאו ממכם את הטוב ביותר
- את החיוך!
הם האור שבתוככם...

לכל אחד מאיתנו יש כוכבים משלו וכל אחד מאיתנו הוא כוכב בפני
עצמו!
אנחנו צריכים להעריך את הכוכבים שלנו, ולהודות להם, כי בלעדיהם
היינו הולכים לאיבוד במבוך שחור שלא תמיד יש ממנו יציאה...

אז בפעם הבאה שאתם שוכבים על הדשא הלח, מסתכלים על השמיים
האפרוריים, ובין לבין מציירים לכם צורות מהעננים... תסתכלו על
הכוכבים שלכם, תראו כמה הם זוהרים היום - רק בשבילכם!
תרגישו לפתע שאתם מתמלאים בתקווה, בכוחות להמשיך הלאה וללכת
במסלול החיים המסובך עם ראש מורם וחיוך על הפנים, בידיעה שיש
לכם את הכוכבים למעלה - הם ישמרו עליכם תמיד ויתנו לכם את האור
להמשיך בדרככם...



אז תודה לכל הכוכבים שלי...!!! :)