הזונות תפסו אותי!
זה נורא, לא משנה לאן אני אלך או מה אעשה, אין לאן לברוח.
והסבל הזה נמשך ללא הפסק.
גם אם אני מנסה להתעלם ממנו, דבר לא עוזר...
הוא שם!
הם מוצצים לי את הדם
אני לא יכולה ככה...
אני פשוט שונאת אותם.
אם אי-פעם חשבתי על להסכים עם הרעיון של השמדה המונית, זה
עכשיו.
אני רוצה להרוג אותם, את כולם!
וכל יום, כל שעה...
הם רק תופסים עוד ועוד אנשים ורק מביאים גם עליהם סבל.
ולאחר שהם תופסים אותך, אין דרך להיפטר מהנטל שלהם!
יש אמנם דברים שמקלים, אך שום דבר כבר לא מבטל את ההרגשה
הנוראית הזאת.
אני שומעת אותם, אבל אני עייפה מדי בשביל להילחם...
וכאשר אני מתעוררת, זה כבר מאוחר מדי, הנזק נעשה.
לכל הרוחות והשדים, כל כך מגרד לי!

שמישהו, בבקשה, יביא לי אנטוש!

נכתב בשל סבל נוראי, העובר עליי בתקופה האחרונה.