|
אני שוכבת במיטה
ומסתכלת בתקרה
כמה מפחידה היא המחשבה
שאתה אינך
וכשאני עוצמת את עניי
אני רואה חיוך מחייך אלי
אני רואה את אותו היום שבו
שכבנו על הדשא
וחלמנו על חתונה משפחה
על בית עם גינה גדולה
על שני ילדים ילד וילדה
אני זוכרת את אותה הנשיקה
לפני שהלכת לצבא
לא תיארנו שכך זה ייגמר!
אני פוקחת את עניי
וכרגיל הן מלאות דמעות
ואתה אינך |
|
|
עשה פעולותייך
תמיד כך שהאדם
לא יהיה רק
אמצעי כי אם גם
תכלית!
פרובוקטור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.