הוא מסתכל עליה מעבר לזכוכית,
היא מחזירה מבט ביישן.
הם חיים בשני צדדים נפרדים והוא מחליט,
שחייבים לפזר את העשן.
כשאצלו חם - אצלה קר מאד,
מה שעליה כולם יודעים, אצלו זה שמור בסוד
והיא מחכה שיום יגיע, יום בו הזכוכית תשבר,
ואז לפגישה הוא יגיע, יביא לה מתנה גדולה ועל ראשה יניח זר.
והם חולמים אחד על השני בלילות,
אבל כשאצלו לילה - אצלה יום.
והוא סבל הרבה בחייו: כאבים, מחלות,
בעוד שהיא חייה את חייה בשלום.
ו-2 הצדדים ממשיכים להלחם - על אדמות, ועל כסף.
ולהם, שניהם, לא איכפת - חיים כל אחד בבדידות ובעצב.
ויש להם את התקווה שיום אחד זה ייפסק,
והם יגשימו מין חלום שכזה.
אבל היום הזה עדיין לא הגיע,
עד עצם היום הזה.