זה מסוג הרגעים שאתה מרגיש שאתה לא אמור לכתוב עכשיו, למען
האמת אתה פשוט יודע שכל שביב של גורל בעולם דוחף אותך לקראת
אותו רגע שבו, בהחלטה חד משמעית, תפסיק את פרץ  הכתיבה
הספונטאנית הזה ברגע הכל כך לא מתאים.

נכבה לי המסך.

נכבה כל המחשב.

פתא-

טוב עדיין לא קרא כלום, אבל הפעם אני אהיה מוכן.
זה אחד הימים האלו ששום דבר לא הולך בדרך שלך, אולי בגלל שהדרך
שלך היא פשוט לא נכונה,
ואולי הדבר הנכון הוא פשוט לא בשבילך.
התחלתי את היום הזה בלקרוא הורוסקופ, אני קורא לזה: "טעות מס'
1".
אין להתחיל יום חדש בקריאת הורוסקופ - מה כבר יכול לצאת מזה?
למרות שזכרוני ישר מפנה אותי (עיין ערך) לאותו רגע קסום בבוקר
שההורוסקופ נגלה לעיני במקרה (באמת!) ובו נכתב שמשהו קיצוני
יקרה היום ולטובה, וכחצי שעה מאוחר יותר מצאתי את עצמי מול
אישה יפהפייה שהסתכלה לכיווני (מה שהוא לא מספר לכם הוא שבאותו
רגע חבר שלה היה מאחוריו, לאחר שבדיוק בא לאסוף אותה).
"טעות מס' 1" בהחלט יכולה להפוך את פיו של יום, ומצד שני היא
גם יכולה פשוט לזרום איתו, ישר, מבלי להתייחס יותר מדי, כמו
כביש עוקף.

"היום כדאי למזל גדי להפסיק לרוץ." להפסיק?! אני לחוץ, יש לי
אלף דברים להספיק, אז דווקא היום אתם אומרים לי לעצור?
"טעות מס' 1" כבר אמרתי?
"היום כדאי שתנוח" - בשלב הזה כבר הייתי באוטו.
"אתה לא אמור לעבוד היום?"
"כן, אבל אני אספיק, רק כמה נסיעות לתל אביב וחזרה, אל תדאג כל
כך הרבה..."
להלן "טעות מס' 2".
אסור להקשיב לבן אדם שהולך כנגד ההורוסקופ.
לא שאני מאמין דגול בהורוסקופים (אם בכלל) אבל אם כבר יוצא לך
לקרוא אותו, ובמודע אתה מחליט להתעלם ממנו, אז אתה כבר עושה
דווקא, ושם, עם כל הכבוד, מגיע לך להידפק.
"תפסיק להגיד "אתה" כל כך הרבה, זה לא בריא"
"תשתוק".

"Pow!"

"Boom!"

עכשיו הוא התחיל לראות סרט של ברוס לי.
"התחשק לי מכות!"
"פשוט תודה  שלא יכולת לשתוק וזהו."

"Pow!"

לפעמים כיף לראות סרטי קונג פו עתיקים. לראות איך אנשים פותרים
בעיות בצורה אמיתית לפחות. לא כמוהו.
אין יותר מדי מחשבות בקונג פו. אולי אחד שלמד אפילו יום אחד של
קונג פו יתנגד לעמדה זו, אך מכיוון שלא למדתי, "וגם אתה לא!"
יום של קונג פו בחיי, אני יכול במצפון נקי להגיד שסרטי קונג פו
מראים את הפתרון בצורה הבסיסית, ואולי אף יותר טובה - תתמודד
עם הבעיה.
מישהו מעליב אותך - תבעט לו בפרצוף פעם אחת עד לעילפון.
מישהו חוטף את אחותך ודורש כופר - תצא למסע נקמה עקוב מדם כנגד
החוטפים שיסתיים בדו קרב קטלני (מצטער - לא תצליח להתחמק
ממנו), אבל אל דאגה, בסוף בדרך נס כלשהי - אתה תנצח.
אה ונא לא לשכוח להציל מספר עוברי אורח תמימים בדרך.

"Boom!"
נגמר הסרט, חבל שבחיים אין Fade to black, רק מוות, כל דבר
שחור בחיים הוא מוות. הרי בסרטים שיש F.T.B (הוא עצלן) אתה לא
חושב שכולם מתו בסרט, אלא נותר רק לחכות לסרט ההמשך, שיצא עוד
כ-3 עד 5 חודשים.

"לבד לי".
"לך תצא עם בנות, מה אתה רוצה ממני? אתה לא רואה שאני באמצע
סרט?"
"אני רוצה חברה.
"אתה יודע מה, אפילו לא חברה, רק מישהי לישון איתה."
"אה, אתה שם..."
"אולי תדבר בטון יותר מזלזל, אפשר לחשוב שאתה במקום יותר
טוב."
"ששש! אני באמצע סרט פה."
"זה "נדודי שינה בסיאטל"! ראית את זה כבר חמישים פעם, אני כבר
יכול לדקלם אותו בעל פה ואני רק רואה את הסרט בצפייה פאסיבית,
אצלך כבר הסרטן בפנים."
"ששש.. זה הקטע הטוב!"
"הם נוסעים באוטו!"
"אתה לא מבין כלום."

- דפיקה בדלת.

"אולי תפתח אתה לשם שינוי?"
"זה היה בסרט!"
"אני לא מוכן לישון עוד לילה אחד לבד וזה סופי."
"ממתי אתה נהיית הטיפוס הרומנטי?"
"כמה זמן אתה מכיר אותי?"

- נשיקה.

"הפעם זה השכנים, מישהו צריך להגיד להם שינמיכו את הווליום, יש
אנשים בלי חברות פה."
"היה עדיף אם היית הולך אליהם ומרביץ להם."

"Pow!"

"כנראה שזה סימן מאלוהים, אם בסרט כזה יש פתאום מכות, כנראה
שאתה באמת צריך ללכת."

לפעמים נדמה שהסימנים הקטנים בחיים מנחים אותך לדרך הנכונה.
להלן "טעות מס' 3".
אין להקשיב לסימנים קטנים בחיים. רק לגדולים.
אם אפשר לעשות סימן גדול, למה לעשות סימן קטן? קשה לי להאמין
שאלוהים (או מה שנמצא שם למעלה) הוא קמצן...

אז עליתי למעלה.

- דפיקה בדלת.

אוף! נמאס לי מהסרטים האלו, כל פעם שהכי לא מתאים לי יש
איזושהי דפיקה בדלת.

"סליחה?"

"סליחה???"

"סליחה!?"

"האלו!?!!?!!!!!"

אולי פשוט הטלוויזיה נשארה דלוקה?


"לכבוד דיירי דירה 8.
אני לא בטוח שאפשר לכתוב "דיירי דירה" אבל כרגע ממש לא אכפת
לי.
רציתי שתדעו שישנם שני אופציות.
אופציה ראשונה - אתם בדירה ומתעלמים מהקריאות המנומסות שלי
שתנמיכו את ווליום הזוגיות שלכם כי ישנם אנשים בודדים שלא
רוצים להיזכר כי קיים דבר כזה זוגיות.
אופציה שנייה - הלכתם ושכחתם את הטלוויזיה דלוקה על פול
ווליום, באופציה זו אני חייב לציין שאין לי מה לעשות בנידון,
זה מעצבן, זה מתסכל, ואם הייתי בסרט קונג פו הייתם שניכם כרגע
תלויים על קורת עץ שאיך שהוא תשולב עם הריהוט שלכם בבית (שדרך
אגב היה מרוהט להפליא בפעם האחרת).

"Pow"

לא יכול להיות!
זוכרים "טעות מס' 3"?
אז עכשיו מיישמים, גם אם נופלת עלי מנורה בדיוק לאחר שהשורה
האחרונה נכתבה, אין להתייחס לזה כאות משמיים ויש להמשיך את
המכתב.

"בכל אופן, תתעלמו מכתמי הדם על המכתב בבקשה, זה לא אישי.
אני מקווה שתיקחו את המכתב הזה בצומת לב.
בתודה.
חבר של החבר שגר אצל דירה מ' 4"


אני מקווה שמחר ההורוסקופ יהיה יותר חיובי.
נראה בבוקר.