במעמקי חורש עטור אורנים
במעבה יער גדוש מכמנים
פגשתי רוח, סודות בריאה
סיפורי גופך סוד קיסמם

הפחדים מתגוללים בעשב הנרמס
התקוות מתערבות במחטף של קלגס
ציפייה, תהייה, מבט ולחישה
מתפזרים ביער במסע תעייה.

החורש (נדמה כך) הופך לעבות
סבך של עצים, שיחים, קיסוסות
"נמר של נייר" משוטט ומציץ
טורף הקלפים, דוחה ומסיט.

רציתי אותו חזק וגאה
לפרק כל במה, לשנות המחזה
להסיר מסכה, להתייצב עימדך
מול לובן עורך ותמצית נשמתך.

לא התגשם שם חזון יציבים
מחשבות ופחדים, מסך של נופלים
חמישה "אוייבים" גוייסו לזירה
לספר גבורותיה של זו הגבירה

ואז קיבלתיך בין גזעי היער
נדקר במחטים פורץ השער
מקומם הריסות כובש עדנתך
הלום ולכוד בסבך נשיותך.