בזמן שכבים פנסי הרחוב,
מדליקה השמש את השמיים.
גוני הדמדומים שעולים עם שחר,
משכיחים
לזמן קצר,
את הכאב של הלילה.
אזעקת המכונית
כמו מחקה את שירת ציפורי הבוקר,
מחזירה אותי ישר למציאות,
לרגעים,
לפני שארדם-
לפני שאצנח אל תוך שלוות התת-מודע,
שיעלה ויחזיר תמונות חסרות חשיבות מחיי,
אשר יעלמו בסבכי השכחה
כשאתעורר בצהרים...
אמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.