השיר נכתב בעקבות הצגה (בביה"ס שבו מלמד) של שני אחים
שאחד מהם לוקה בתסמונת דאון,
שלמדו לקבל ולאהוב אחד את השני
ואת עצמם
ואת האדם.


רוצה להיות
עצמי עצמי
בשפלו ורומו.
לקבל אותך, עצמי, בתוך נפשי -
בחיבה, בחיבוק כן,
עמוק.

לבקש סליחה ממך, עצמי,
שפגעתי בך כלכך באטימותי,
איוולתי,
שאינני יכול בכלל לתאר כמה.

הייתי רוצה להבטיח לך, עצמי
שלא עוד אצטער
שאינך עצמי אחר,
שיש לך מגרעות וחולשות כה רבות,
ולא אתנפח כטווס בחוזקותיך הנהדרות
רק לקבל אותך כמו שהינך  
ללא כחל וסרק,
ללא שום גלימות צחורות ומסיכות וכתרים
ללא חליפות שריון, רומחים ומגיני אבירים
וחומות בצורות
עתיקות.  

פשוט כמו שאתה
כן, פשוט.
עצמי.
פשוט עצמי.
עצמי עצמי עצמי...
ולא עוד לחשוש!

לקבל אותך בתוכי בחיבה
כילד כבול בתוך עצמו
יצריו, פחדיו, חלומותיו...
לא עוד אשפוך לבה רותחת על פניך,
בנבכי נפשך
נפשי.

אתה,
מעמקיך
אמונתך
כיסופיך
לחימתך
תקוותך -
לבנות עצמך
להיות עצמי חדש.

כל עצמי
אחר
הוא כעצמי שלי,
כל העצמיים
אחים ואחיות המה לי
זועקים במחשך:

בואי אהבה
האירי שבילך
ובאתי לטבול
בגנך

וידעתי עצמי
בך

           שנה נהדרת לכולכם
                                  מעצמי לעצמכם