עצמי עצמי / ידו |
בסתיו,
לאורך משברי חוף
אופק מבעיר
הלך
לפיד מבט
זעק
ללא קול
בפאתי רחובות הומים
כרע ברך
עיניים פנימה
בלהבות תהום
בלילות לבנים
לאור החדר
כשההכרה עלתה על גדותיה
עמד
ידיו מושטות מעלה
לאחוז באלהים
ונשלחה לו
יד
ואם רק נעמיק ונתבונן היטב
נחזה באותה היד
מושטת לנצח
( "אור השחר")
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|