זו היתה השנה, שבה דהרנו,
זו היתה הבריחה שלי, עד לא מזמן,
באופנוע מחריש, שבו רכבנו,
זו הדרך שבה בחרתי להיות איתך.

על הכביש הסואן שבו רכבנו,
הרוח היכתה על פניי, כסטירת ידייך,
לא, אני לא יכול, שלא לנהוג בך,
באותה דרך שבה נהגת בי כה יפה.

פזמון:
לא הייתי פה בזמן שבו עצרת,
על אופנוע זה, שאת רכבת,
את עצרת אותי בדרך, כשעברת,
על דרך המלך, שבה עמדת.

את כל הפרחים, שאז רמסנו,
על פרח אחד דילגת, ולא נגעת,
הפרח הזה אמרת, הוא בשבילנו,
שרצית לראות אותו, שתול לעד.

פזמון:..........