היו ימים כאלה,פרחים שלא קטפת,
פיתחי חלונותייך, מבט אותו שלחת,
זה אני האיש אשר כבש את דמעותיו.
דרכים רבות עברנו, חלמנו על הבית,
ששנינו בו רקדנו, שירים והאהבה,
לא אני אומר, לא אני קורא, את תפילותייך.
פזמון:
היה זה רק הפעם, אני זוכר,
היה זה רק אתמול, ששוב בו נישאר,
היה זה רק היום, אני זוכר,
היה זה רק פתאום ששוב עוד ניפגש.
עזבת אותי בדרך, בטרמפים שעברו,
נופפת אז בידייך, ורק אותך ראו,
זה הכל היה תרגיל של האהבה.
הרכב שעצרת פה, הדמות שאז עברה,
ואז טרקת ת'דלת, נעלת את תיקוותיו,
לא אני האיש החוזר ונעלם.
פזמון:...........
הילד שעמד פה, נופף אז בידו,
הרים אז את הפרח, שהשארת כאן מאחור,
זמן אבוד זו את,
בוודאי לא מתחרט.
דמעה אחת נותרה בו, על זה שאת עזבת,
אז שנינו נישאר פה, ברכב ששכרת,
זה קרה אתמול, זה היה כשנעלבת.
פזמון:...... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.