בקצה האור,
היכן שכוכבים כבים,
אש-התמיד בוערת
וסומק מבוכת שמיים
בלהבה נמזג
ויד פשוטה מושטת
לנגיעה בסתר-דרך
עת אבנים חדות
חידות
לכפותיי
ובמשב-
ריחות
מעומק אדמה
וקול המיית מפל
קורא להתרגע,
לטעום מטבע
מי בריאה
בתוואי זריחות
והלאה,
אל אמת חופנת-סוד
לנוע
16 יולי 2004
קישור לשיר המנוקד - בתגובות
© כל הזכויות שמורות - יעל גזית | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.