קצת הגזים שייקספיר,
לא ככה?
לא הייתה לו טיפונת של ביקורת עצמית.

תחשבו:
מעל למאה מחזות,
מאה ומשהו
וכל מחזה, זה הרי ידוע
שווה ערך למאתיים שירים ויותר
והמלט
הוא בטח יותר משישה מאות
ומאה מחזות
על שלוש מאות שירים
בחשבון פשוט
(אני חזק במספרים)
זה שלושים אלף שירים
אלף אחד זה מוגזם
אז מה נאמר על שלושים?
וזה לא כולל הרי
את השירים האמיתיים
הסונטות, הפזמונים
שירי האהבה המיותרים.

כי אם רק הייתה לו טיפונת
לא יותר מדי
של חוש ביקורת, של סינון עצמי
אולי היה יוצא ממנו משהו,
כי כישרון, כך אומרים
היה לו, לבחור
אך הביקורת,
היא פגמה בו, היא מנעה ממנו
לראות את מעט הפוטנציאל
שייתכן והיה בו
אבל ככה - פיספסנו
וחבל
באמת חבל.

ועל הביטלס, מה תאמרו
מאתיים שישים שירים?
בשמונה שנים?
קצת הגזמתם, בחורים!