|
מתיישבת ליד
הניירות הדביקים
הביוב הזורם
והנעליים
ריקנות של בארבי
ממנה בוקע
עשן של צלילים
מאוזנים
הלילה אני שוב
אתקמט ואגמור
בלי בית
בלי אור
רק עם זימזום השפתיים
יש בחורות שאוהבות
שמש
מהוססת
כמותן
שוקעת לי בין הרגליים.
הוא יקח אותי
הוא יסגיר
שכשהוא היה
קטן
הוא לא היה כזה
גדול
בסמטה חשוכה הוא יספר לי
כמה הוא אוהב
מתי הוא יכול
כשאני אלחש
שאני עוד לא
רוצה
לדעת
איך ליפול.
--------------------------------------------------------------------------------------
זה נהיה נורא רק בחורף... אני משערת |
|
|
היית רוצה
להיקרא, למשל,
זרובבל?!
חשבתי ככה.
רגעי תוכחה> |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.