האם בכתובי אני מוצא מפלט לעצמי?
כשאני כאן חושף את שיני אל מול העולם.
אך אני נראה במלוא מחשופי.
האם חיי הם או פרי דמיון ומחשבה יצירתית.

איך אוכל להבדיל בין תחושותי לתשוקתי.
מה אני אם לא עבד לתודעתי.
כאן אני כותב ואתם קורעים אותי.
כאן אני חושף ותופר בנפשותיכם ואתם מחממים את ליבי.

מסתתר מאחורי דף ובו מילה נערמת על מילה.
מחבר עוד שורה בכדי להשאיר אתכם בעלטה.
חושף עוד פן וסוגר אחר.
פוצח בשיר כשאת רגשותי אני סוכר.

מנסה לרסן כאן דימוי.
ובכל זאת בונה לי מעמד בורגני חדש.
בועט לכם ישר באנגסט.
ולא בטוח שזה יניד עפעף.

בכל כוחי את החומה מנסה להפיל.
לבנות במקומה קבר אחים אני חפץ.
לכסות את הכול בזוהמה ולטהר בשבילכם.
רוצה לפצוע את ליבכם ובה - בעט, לחזק את נפשותיכם.

בכתובי מוצא מפלט ואף במילים מתכסה.
שוכח שאולי תלגלגו לי בדרככם הבזויה.
יודע שהאכזריות כאן היא חלק בלתי נפרד מהמעשה.
האם תשכחוני עד יום המחר, זאת לא אדע.

אך אתחכך במחשבה שאולי אשאר שם ליותר משניה.