היא כל-כך נהנתה לרקוד במסיבה. היא התפרעה, השתוללה עם
חברותיה, פשוט נהנתה...
היא ראתה אותו, בחנה אותו. הוא גם הסתכל עליה, אבל אז היא
הסתובבה, סתם כדי שיראה, שירצה, שיחשוב, שהיא מ"הקשות", שצריך
להילחם עליהן...
ואז היא הסתובבה חזרה וראתה אותה, את החברה שלה, שלפני שניה
ראתה אותה בוחנת אותו, ואותו בוחן אותה, אבל עכשיו הוא לא בוחן
אותה. הוא בוחן את חברה שלה, הוא רוקד עם חברה שלה, מולה...
אז היא המשיכה לרקוד, כאילו כלום לא קרה, כאילו כלום לא מפריע
לה, אבל היא לא יכלה, היא לא יכלה להמשיך לרקוד, כשהיא רואה את
החברה שלה ואותו- את הבחור שהיא רצתה- רוקדים ביחד, רוקדים כל-
ך יפה וכל-כך צמוד, ביחד...
אז היא הלכה. היא הלכה החוצה לעשן, להירגע, להיות קצת עם חברים
אחרים. פתאום הדלת נפתחה והוא, אותו בחור שהיא רצתה, יוצא
ממנה, מסתכל עליה ונעמד, לידה...
אבל אז היא באה, אותה החברה, שלקחה ממנה את הבחור, שהיא רצתה.
היא תפסה את ידו, את ידו של הבחור שהיא רצתה, ולקחה אותו. הוא
שאל לאן, היא ענתה "לחדר". אני רוצה, שנדבר. נדבר, עלק...
אז היא חזרה לרקוד, בניסיון נואש להנאה כלשהי. אז היא רקדה
ורקדה, עד שנמאס לה. היא לא יכלה להוציא מהראש את אותו הבחור,
את אותו הבחור, שהיא כל-כך רצתה לרקוד איתו, ושהחברה שלה רקדה
איתו. אז היא הלכה. היא הלכה לחפש את ידידה הטוב. היא יצאה
החוצה וקראה לו. היא רצתה לספר לו על מה שקרה ושהוא יגיד לה מה
לעשות, אבל הוא לא היה בחוץ. אז היא חיפשה אותו בבית. בשירותים
הוא לא היה. בחדר עבודה היה זוג אחד, שהתחרמן על השולחן. בחדר
הקטן הוא גם לא היה, אז היא חיפשה בחדר השינה. היא פתחה את
הדלת ונדהמה ממה שראתה...
היא ראתה על המיטה אותו- את הבחור שהיא כל כך רצתה, איתה-
החברה שלקחה לה את הבחור, שהיא כל כך רצתה. שניהם איתו- עם
הידיד הטוב שלה, שהיא רצתה לספר לו מה קרה כדי שיעזור לה ויגיד
לה מה לעשות...


מסקנה:
כשאתה רוצה מישהו/ מישהי, פשוט לך על זה. אל תחכה שהוא יבוא
אליך, כי חבל שתעבור סתם את הסרט הזה...
ויש משפט חכם:
אם ההר לא בא למוחמד, מוחמד בא אל ההר...