מעולם לא עישנתי סמים. או סיגריות for that matter...
מעולם לא שיקרתי, לא לגבי איפה אני נמצאת, לא לגבי מתי, ולא
לגבי עם מי.
אני מספרת לכם הכל, טוב.. כמעט.
כל מה שאתם צריכים לדעת.

עונש. ועל מה? על בלאגן.
עד שבחיים שלי שולט סדר, עד שאני יודעת שאני אהובה, עונש.
ועל מה?

"לא מוצדק מה שאת עושה", אמרתם, בסך הכל עונש קטנטן..
אבל מה שעומד מאחוריו... כל האמת כולה.

אז המשכתם לאיים, כאילו שזה יעזור, ואני רציתי לצאת...
עכשיו נחנקת בגיהנום.

אני מקווה שאתם מרוצים. אפילו את הנאום לא נתתם לי לגמור.
מחר אולי הכעס יעבור, אבל התסכול יישאר.

נכון, נתתם לי הכל.
זה ההסכם הקטן בינינו, שהפרתי.

גיליתם איך אני במצב פגיע, שוברת את הראש, בקיר.
אולי עדיף כך?

"זה הקש ששבר את גב הגמל."
אתם לא מאמינים בי יותר??
תודה באמת, בלאגן.

רוצה לשנוא אתכם, באמת, אבל כל-כך קשה, אז אני אשנא את עצמי
במקום.