אני לא מצליח,
יושב מול המסך הזה כבר 10 דקות ומסתכל עליו כמו אדיוט.
מה עושים עם זה?
המקשים על המקלדת נראים כולם אותו דבר
אין לי מושג מה לעשות איתם.
ככה זה נמשך כל לילה,
כל יום,
אני יושב ומסתכל,
ממתין שמשהו יקרה כאן (אני כבר לא זוכר מה).
נדמה שזה משהו שהכרתי בעבר,
משהו שעשיתי, משהו שהוא חלק ממני.
מישהו ראה אולי איפה השארתי את זה?
נו, התחושה הזאת... אתם יודעים.
לא?
היקום מתרחב ומתכווץ בקצב,
איטי, עמום ואז...
מתגבר
לא סדיר
ברקים קורעים את השמים, את הנשמה שלי
הפה שלי משלים לברקים רעמים שותקים ואז...
הכל משחיר.
פורקן
אלוהים, אני מתגעגע להרגשה הזאת. |
