|
ויום אחד לאחר שלוש שנים
גיליתי כי אני נושא את גווייתי
לכל מקום בו נשמתי רצתה ללכת
אני מנשים את גווייתי
מאכיל אותה
דואג לה לכל צרכיה
באותו זמן נשמתי
עברה להר גבוה
חשבה מה אני הולך לעשות
התקרבתי לחיים דרך המתים
מתברר שאנו במדינה שחיה על מתים
ומתה על חיים
מדינה שמונשמת באופן מלאכותי
ומלאכתה היא אורך נשימתה
נשמתי חזרה לגווייתי רק כדי
לחזק אותה בכדי להגשים מטרתי
לאהוב ולזרות אור בעיני ההמונים
לזכות לאמונה באדם וביקום
ותמיד לזכור לקום ליום
מלא אור בלבי |
|
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.