גדולת האדם כלפי עצמו טמונה בשאלה אחת נצחית, אשר אותו אדם
הפנה כלפי נפשו במשך זמן רב והיא "האם להיות ההוא או שמא אני
הוא זה אשר מתאים לעולם זה...". ישב האדם זמן רב וחשב על שאלה
זו. אך התשובה אינה מיהרה להגיע. לאחר אין ספור מחשבות ועשרות
מילים אשר התבזבזו לשווא הגיע האדם למסקנה זו, עצם העובדה
שהאדם שואל את עצמו את אותה השאלה מורה על כך שאין הוא מחפש את
התשובה, אלא את עצמו...


השאלה היא תוצר הסביבה.
אך התשובה לאותה השאלה הינה רגשותיו של שואל השאלה בלבד.