נאיבית נצחית / אני מול העולם |
בחוף של תל-אביב
נלהבת, בוהה
בנוף שמסביב
חורף עכשיו,
אך השמיים בהירים
הים רגוע,
מאות יונים
טיפות יורדות על הדפים
מטהרות את האוויר.
מנקה רחוב חביב
אוסף עוד חול, ומעביר
המזג די קריר,
מתחיל אף להאפיר,
מחוויר.
ואני מחכה שהזמן יחלוף,
הגשם אולי ישטוף,
עוד כאב יגרוף,
ואני אלך לשמוע,
לראות ולחוות
מהן בעולמנו
בעיות אמיתיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|