לילה
בלילה של חייך, עברת הרבה מכשולים, נפלת וקמת ושוב נפלת, את לא
אשמה, חווית הרבה עצב, וכאב, פגעו בך אנשים שקרובים אליך. היה
לך חשוך, פחדת, הלכת מותשת ללא מפה ומטרה. המשכת בחייך, והיה
לך קשה, נשכת את השפתיים, והשקעת אנרגיה עצומה כדי לתת תחושה
ש"הכל בסדר", תעצומות נפש שהיית זקוקה להם, נמוגו והתמוססו
לבלי שוב.
אור הירח והכוכבים היה חלש מדי, ולא ריפא את עוצמת הפגיעה,
מפרידה כפויה, אהבה נכזבת...
שחר
בשחר של חייך, החלטת לשנות את הגישה, להחלים מהכאב, להמשיך,
להתבגר ולהתגבר. ואכן, לאט לאט, בעבודה איטית ויסודית, הגעת
להבנה שאלו הם החיים, למדת לשנות את מה שאפשר, ולהשלים עם מה
שאי אפשר לשנות.
אבל זה לא מספיק, זה לא מספיק להיות "לא עצובה", זה לא מספיק
לרוקן את העצב, צריך להתמלא - להתמלא בשמחה, תשאפי ליותר, אלה
החיים שלך, הם כמו רכבת, אם לא תעלי בתחנה הנכונה, הרכבת
תחלוף...
זריחה
את לומדת להכיר את עצמך, כמו לידה מחדש, את מקשיבה סוף סוף
לעצמך, ולא לאנשים שמסביבך. את נרגעת, סערת הרגשות שבך חולפת,
את שקטה, יש בך קרניים אמיתיות חמות ומלטפות, וזו את, ואת כמו
שמש מאירה, כמו זריחה, את נפתחת בהססנות, לאט לאט, יש בך
כשרונות חבויים שלא הכרת, יש בך רצונות שעוד לא מימשת, וזו את
- את האמיתית, ויש לך עוד דרך ארוכה במסע...
צהריים
את במיטבך, במרכז, בוטחת, מעניקה מטובך גם לאחרים, את בשיאך,
כמו חמה באמצע השמיים, תחייכי, תצחקי, את לא זקוקה לאישור כדי
להיות מאושרת, תממשי את עצמך, את יכולה...
ערב
כמו עונות השנה המתחלפות, כך גם חייך, תלמדי לקבל את השינוי,
תסתגלי לאט למעבר, בלי תסכול ומרירות, מתוך הבנה שכך מתנהל
העולם, תזכרי את כל מה שהשגת, ואל תשאבי אל חלומות שווא...
תחיי!
היצירה מיועדת הן לגברים והן לנשים |