פעם היא אמרה לי שיש תקופות שאין לה חשק לאף אחד, אפילו לא
לעצמה, אבל היא בכל זאת ממלאת את הפינה החסרה במישהו זר בכל
פעם מחדש. העיקר לא להתמכר ללבד. כשהיא אמרה את זה היא חייכה,
אבל לא את החיוך הממיס שלה. הכחול שבעיניים התחלף בענני עשן
ה"ווינסטון" שהיא הייתה מעשנת. ילדה-לוויתן מבקשת לנשום מעל
למים, אך מתחרטת בכל פעם מחדש וצוללת חזרה.
מוקדש לזו שפעם היה לה את הכוח לאהוב אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.