אדיר הוא / רוחות מנשבות אלי |
מאומה לא עשיתי
וללא עוול בכפי
עלי לעזוב בבושת פנים.
הכלימה היא ביתי,
אין לי מחבוא מפני אותה רוח
הלוחשת אלי
שאני הוא האשם.
מנודה אתהלך לי
כיליתי והלכתי
כנווד, אשר ביתו אין אלא אותו נווה מדבר
אותו אדם אשר הוא מחפש מיום היוולדו
ולא מוצא.
ולא ימצא.
אדמתו היא אדמת כל אדם,
הוא הולך כאימת שירצה,
כנשמתי
הפורחת אל הרוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|